האספקט המקצועי.
בעולם דמיוני שבו אפשר היה לסיים תואר בעיצוב בשנתיים אני מניח שכולם היו שמחים וקופצים על המציאה כי כשאתה בן +20 מסלול של 4 שנים יכול להרגיש כמו נצח. אבל גם בעידן ההכשרות הקצרות שאנחנו חיים בו יש עדיין הגיון מקצועי ופדגוגי רב בתכניות הארוכות, מעבר לתואר האקדמי שתמיד נחמד כמובן להראות להורים.
מיומנויות וטכניקות אפשר ללמוד בזמן קצר יחסית אבל כדי באמת ללמוד עיצוב צריך יותר זמן. ידע בפוטושופ, אילוסטרייטור ואינדיזיין לא הופך אותך למעצב תקשורת חזותית, והעובדה שאתה שולט בסולידוורקס, יודע קצת טכנולוגיות ובניית דגמים גם לא הופכת אותך למעצב תעשייתי. כנ"ל בתחום עיצוב הפנים, האדריכלות וכו.
צריך זמן כדי לצבור את אותו ביטחון ועומק מקצועי מינימלי שיאפשר לך לא רק להגיע מוכן לעולם העבודה, אלה גם להשתלב ולהתפתח בו בהצלחה. זה נרכש דרך התנסות בהרבה פרויקטים סטודנטיאליים עם קושי ומורכבות הולכים וגדלים, דרך לימוד מתודות עיצוב שונות, דרך חשיפה למעצבים ומרצים מתחומי עיסוק מגוונים וגם דרך הרחבת האופקים והעמקה בידע תאורטי שמאפיינים לימוד אקדמי. ולכל זה צריך זמן.
Comments