פסיכולוגים התפתחותיים טוענים שהתכונות שמנבאות באופן כללי הצלחה הן חריצות ואינטליגנציה גבוהה, ומניסיוני האישי אני בהחלט מסכים איתם. לגבי חריצות אני חושב שאין צורך להרחיב אבל על אינטליגנציה בהקשר של עיצוב נראה לי שכן.
מאז שנולדה תיאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר הבינו שאינטליגנציה היא מושג חמקמק ומורכב ושאינטליגנציה לוגית-מתמטית רחוקה מלהיות חזות הכל. גרדנר טען שיש שמונה סוגי אינטליגנציות: לשונית, לוגית - מתמטית, מרחבית, מוזיקלית, גופנית- תנועתית, תוך אישית, בין אישית ונטורליסטית. אני מניח שכולכם נתקלתם מתישהו באנשים עם פסיכומטרי 730 + שפותרים בהליכה בעיות מתמטיות מורכבות אבל מתקשים לנסח מילולית רעיון או להבין למה החברה שלהם כועסת. לשיטתו של גרדנר מדובר באנשים בעלי אינטליגנציה לוגית - מתמטית גבוהה ואינטליגנציה לשונית ובין אישית נמוכה.
אצל מעצבים כמו שניחשתם נכון רצוי שהאינטליגנציה המרחבית תהיה דומיננטית, זה כמובן לא אומר ששאר סוגי האינטליגנציות לא חשובות או רלוונטיות להם, זה רק אומר שבלי אינטליגנציה מרחבית טובה יהיה קשה להיות מעצב טוב.
ארחיב בקרוב בפוסט נפרד על אינטיליגנציה מרחבית, בינתיים ממליץ לכם בחום לקרוא קצת על הנושא.
留言